מזרחי נ' שלטי ירושלים בע"מ ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בשתי תביעות שטריות מאוחדות: (1) תביעה בת"א 55029-11-10 שהגיש מר יעקב מזרחי (להלן: "יעקב") נגד הנתבעים בתיק הוצל"פ 01-26742-40-06, לביצוע שישה שיקים שמספריהם 280 עד 285, כל אחד על סך 27,500 ₪, לפירעון בחמישה בכל חודש החל מ- 5.6.10 ועד 5.11.10 בהתאמה; ו- (2) תביעה בת"א 58251-11-10 שהגיש מר יצחק מזרחי (להלן: "יצחק") בתיק הוצל"פ 01-26753-40-4 לביצוע חמישה שיקים שמספריהם 270 עד 275, כל אחד על סך 24,584 ₪, לפירעון בחמישה בכל חודש החל מ- 5.7.10 ועד 5.11.10 בהתאמה.

בדיון בשתי ההתנגדויות לביצוע השיקים שהתקיים ביום 20.1.11 ניתן תוקף של החלטה להסדר בין הצדדים שלפיו תינתן לנתבעים רשות להתגונן בשני התיקים הנ"ל, בכפוף להפקדת סך של 50,000 ₪ לתיק 55029-11-10 כבטוחה לסילוק החוב ככל שייפסק עבור התיק הנ"ל ועבור תיק 58251-11-10 או עבור כל אחד מתיקים אלה בנפרד. כב' הרשם קבע בהחלטתו כי הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה, אך משלא הוגש כתב הגנה ובהעדר החלטה אחרת, התצהירים אשר צורפו להתנגדויות לביצוע השטרות משמשים כתבי הגנה בתיק.

נתבע 2, מר אביב נקש (להלן: "נקש") ערך תצהיר אשר צורף לכתבי ההתנגדות מטעם הנתבעים שכאמור משמש כתב הגנה בתיקים שבפני. להלן עיקרי טענותיו של נקש בתצהירו.

נקש הוא הבעלים של נתבעת 3, מי חיים בע"מ (להלן: "מי חיים") ומנהל בה. מי חיים היא בעלת המניות בנתבעת 1, שלטי ירושלים בע"מ (להלן: "שלטי ירושלים") שנקש מנהל בה.

ביום 7.7.09 הגיש יעקב נגד נקש ומי חיים תביעה בעניין שאינו כרוך במישרין לתביעה דנן. ביום 30.7.09 הגיעו יעקב, נקש ומי חיים להסדר דיוני בעניין העיקולים הזמניים שהוטלו על נקש ומי חיים. ביום 14.1.10 הגיעו כל הצדדים בתביעות דנן להסכם (להלן: "הסכם מיום 14.1.10") שנועד להסדיר מחלוקות שונות ביניהם בעניין שלטי ירושלים, שהייתה בבעלות משותפת של נקש ומי חיים ושל התובעים.

לפי ההסכם מיום 14.1.10, נקש ומי חיים יקבלו לידיהם את הבעלות בשלטי ירושלים בתמורה לתשלום לתובעים שנפרס על פני 24 שיקים חודשיים עוקבים. כן הוסכם שאם השיקים לא יכובדו, ידוללו אחזקותיה של מי חיים בחברה בשם שבע בכל בע"מ (להלן: "שבע בכל") שאף היא בבעלות משותפת של נקש ומי חיים ושל התובעים, וזאת בהתאם למפתח דילול מוסכם. עוד נקבע בהסכם כי רק במקרה שלא תהיה עוד אפשרות לדלל את מניותיהם של נקש ומי חיים בשבע בכל, אז ורק אז אפשר יהיה לפעול לגביית החוב באמצעות השיקים שהוגשו לביצוע בתביעות דנן. ההסכם נעשה מתוך ידיעה מלאה כי מניות שבע בכל מעוקלות לטובת יעקב.

לאחר שחזרו שניים מתוך 24 השיקים שנמסרו, פנו התובעים במכתב מיום 22.6.10 למר עזרא דר, הגורם המוסכם על הצדדים לסייע בביצוע הדילול, וביקשו להתחיל בדילול בהתאם לסעיף 31 להסכם מיום 14.1.10. ואולם, כשהחל מהלך הדילול החליטו התובעים לחזור בהם ולהתכחש להסכמותיהם המפורשות, והוציאו מכתב באמצעות בא כוחם לדר ולדרהיים (גורם מוסמך נוסף שאמור לסייע בביצוע הדילול), שבו טענו כי אין להפעיל את מנגנון הדילול המוסכם לנוכח השעבוד שהוטל על מניות שבע בכל, בטענה כי "אין לפגוע בערך הבטוחה". התכחשותם של התובעים להסכם המפורש ולהודאתם בכתב שיש לקיימו נובעת מטעמים כלכליים גרידא, משנוכחו לדעת כי בנסיבות העניין הדילול משתלם להם פחות מפירעון השיקים, ולכן לא משתלם להם לכבד את ההסכם מיום 14.1.10.

על השיקים שהגישו התובעים לביצוע נכתב במפורש "בכפוף למילוי ההסכם". למרות זאת, ואף על פי שבמועד שנקבע לפירעון השיקים הייתה אפשרות לדלל את המניות והתובעים אף הורו לעשות כן, בחרו התובעים להגיש את השיקים לביצוע ולהגיש בקשה להטלת עיקולים מבלי להציג בפני ראש ההוצאה לפועל העתק של ההסכם מיום 14.1.10.

בהחלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים לתת לנתבעים רשות להתגונן נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

תחילה הוגש תצהיר עדות ראשית של נקש מטעם הנתבעים אשר חזר על טענותיו בתצהיר שצורף לכתבי ההתנגדות לביצוע השיקים. מתצהיר עדותו הראשית של נקש עולה כי יעקב הוא תושב חוץ, ואחיו יצחק מנהל את עסקיו בישראל. נקש התייחס בתצהירו לכך שהתובעים הסתירו מסמכים ועובדות מראש ההוצאה לפועל, וטען כי מדובר במהלך חמור ובריוני שנועד להפעיל לחץ בלתי חוקי על הנתבעים ולגרום להם נזק.

יצחק הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם יעקב. להלן עיקרי טענותיו של יצחק בתצהירו:

יצחק באמצעות חברה בבעלותו בשם ים אופקים חדשים יזום וייעוץ כלכלי בע"מ היה שותף בחלקים שווים עם נקש ומי חיים בחברה המשותפת, שלטי ירושלים.

בהסכם מיום 14.1.10 הסכימו יצחק ויעקב למכור לנקש ולמי חיים את חלקם בשלטי ירושלים תמורת סך של 1,250,016 ₪ שניתן ב- 24 שיקים בערבותו האישית של נקש. להסכם זה צורף כתב התחייבות ושיפוי לטובת יצחק בחתימת כל הנתבעים (להלן: "כתב ההתחייבות"). כתב ההתחייבות מתייחס פרטנית אך ורק לעסקת מכירת המניות בשלטי ירושלים, וכולל התחייבות של הנתבעים לפרוע את כל ההמחאות "במלואן ובמועדן".

ביום חתימת ההסכם וכתב ההתחייבות נערכה ישיבת בעלי מניות של שלטי ירושלים, ובפרוטוקול החלטת החברה אושרה חתימתם של הנתבעים על כתב התחייבות בלתי מותנה ובלתי מוגבל ליצחק בערבות מי חיים ונקש.

אין חולק כי התובעים קיימו את חלקם בהסכם והעבירו את מלוא זכויותיהם בשלטי ירושלים לנקש ולמי חיים – העברה אשר בוצעה ונרשמה מידית אצל רשם החברות, בעוד שהשיקים שניתנו ליצחק תמורת המכירה החלו לחזור החל מיום 5.7.10.

טענתם של הנתבעים כי יש להם שיקול דעת אם לכבד את השיקים שמסרו ליצחק או לבצע דילול מניות היא מופרכת בעליל. גם לאחר שנשמעה גרסתם של הנתבעים בעניין השיקים, נקבע כי עליהם להפקיד סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט כתנאי לביטול העיקולים.

כאשר שיקים של הנתבעים החלו לחזור עקב אכ"מ, הם ביקשו זמן נוסף לפרוע אותם, וכן שלחו אל יצחק בזמן אמת מכתב מיום 4.8.10 שבו ביקשו להביא לידיעתו כי עקב קשיים כלכליים של החברה הם נאלצים להביא לביטול השיקים ומקווים שבתקופה הקרובה יוכלו להחזיר את החברה למצב כלכלי איתן. ואולם, לרוב השיקים נתנו הנתבעים הוראת ביטול ללא סימון אכ"מ, והמשמעות היא שהיה כסף בחשבון הבנק לשם פירעון השיקים. אין במכתב הנ"ל כל אזכור או טענה בדבר זכות שיש לנתבעים כביכול לבחור את דרך פירעון השיקים באמצעות הליך דילול או זכותם לבטל את השיקים חד צדדית.

במועד חילול השיקים כבר הוטלו עיקולים לטובת יעקב על מניותיהם של נקש ומי חיים בשבע בכל, וזאת כבטוחה לפירעון חוב אחר שאינו קשור לתיק זה אלא להלוואה שנטלו נקש ומי חיים מיעקב. בבקשה לביטול העיקולים הנ"ל העלו נקש ומי חיים טענות זהות לאלה שפורטו בתצהירו של נקש אשר צורף לכתבי ההתנגדות, ובהמשך משכו את בקשתם לביטול העיקולים. צו העיקול שניתן אינו מאפשר לבצע מנגנון של דילול מניות בתמורה לפירעון השיקים שהוגשו לביצוע בתיקים דנן.

מנגנון דילול המניות אשר אוזכר בהסכם מיום 14.1.10 היה כפוף להוראות ולתנאים קודמים בנושאים שאין להם שייכות לתיק זה. תנאים אלה לא התקיימו ואין כיום כל אפשרות לבצע את מנגנון הדילול. בסעיפים 32-31 להסכם נקבע כי "במקרה ולא יהיה אפשרות לדלל יותר את מניותיו של אביב יוכלו איציק ו/או קובי לפעול לגביית החוב באמצעות הערבות האישית של אביב על גבי השיקים ו/או לביצוע השיקים ו/או מימוש מניותיו של אביב".